דוקטור מאיר אבירם מסביר על צפיפות שתלים בלסת.
יותר מדי שתלים – והעצם עלולה להינזק, פחות מדי והשיניים המושתלות לא יחזיקו מעמד.
דוקטור מאיר אבירם: צפיפות השתלים בלסת from מאיר אבירם on Vimeo.
השתלות
צפו: השתלת שיניים ממוחשבת
צפו בדוקטור מאיר אבירם מסביר מה זה השתלת שיניים ממוחשבת, מהם היתרונות והחסרונות, מתי מומלץ לבצע כזו השתלה ומתי עדיף לוותר.
ד”ר מאיר אבירם -שתלת שיניים ממוחשבת from מאיר אבירם on Vimeo.
כיצד בונים נפח עצם באמצעות שיטת הבלוקים?
מה קורה כאשר אין מספיק נפח עצם כדי להחדיר שתלים ללסת? ישנן מספר גישות לטפל בבעיה זו. אחת מהן נקראת “שיטת הבלוקים”. ד”ר מאיר אבירם מסביר כיצד שיטה זו עובדת.
“בהרבה מקרים, כשאנו רוצים לעשות השתלת שיניים פשוט אין מספיק עצם לעשות את זה”, אומר ד”ר מאיר אבירם, רופא שיניים שהתמקצע בהשתלות. “ואז אנו צריכים לבנות את נפח העצם כדי שתהיה לנו יותר עצם להחדיר אליה את השתלים. אם ננסה להחדיר את השתלים לעצם לא טובה – הם ייכשלו”.
תהליך בניית הבלוקים
כאן נכנסת שיטה לבניית נפח עצם שנקראת “בלוקים”. בעזרת תוכנת סימולציה בשם דנטל מאסטר, ד”ר מאיר אבירם מדגים כיצד ניתן לקחת בלוק של עצם מהסנטר ולהצמיד אותו למקום עם העצם החסרה בלסת. את העצם הטבעית שנלקחה מהסנטר מקבעים אל הלסת באמצעות שני ברגים. אפשר לקחת אפילו חתיכה נוספת כדי שיהיה לנו יותר שטח. בסוף התהליך מצפים את הכל בעצם כתושה, וכדי שהעצם לא תברח ממקומה עוטפים מסביב בחומר שנקרא ממברנה.
“לאחר מספר חודשים אחרי שהעצם נבנתה אנו יכולים להחדיר לתוכם את השתלים”, מסביר ד”ר מאיר אבירם, “לבנות עליהם את את המבנים ואז לתת לכם שיניים קבועות בצורה של כתרים”.
חשוב לציין כי מדובר בתהליך מורכב יחסית שדורש הרבה מאוד מיומנות מרופא השיניים. לא כל רופא שיניים יכול לבצע אותו, עושים אותו בעיקר כירורגים פה ולסת או רופאי שיניים שהתמקצעו ספציפית בהשתלות שיניים.
צפו בסרטון המצורף מטה כדי לראות את ההדגמה הוירטואלית של שיטת הבלוקים לבניית נפח עצם בלסת.
מדוע שתלים דנטליים עדיפים על פני תותבות?
אדם שאיבד את שיניו ניצב בפני בחירה: האם לשים שיניים תותבות או לעבור השתלה? ד”ר מאיר אבירם, רופא שיניים המבצע השתלות שיניים במסגרת רשת מרפאות טיפול בחיוך, מסביר מדוע השתלה היא האופציה העדיפה.
“כאשר שן הולכת לאיבוד”, מסביר ד”ר מאיר אבירם, “בגלל חוסר שימוש העצם סביבה מתדלדלת. גם אם משתמשים בתותבות הן אינן נוחות, והלעיסה איתם מהוות פשרה. אין זה מספיק כדי לשמור על העצם ולמנוע את האובדן ההדרגתי שלה”.
לעומת זאת, שתלים דנטליים מסייעים בשמירת נפח העצם בזמן הלעיסה, זאת באמצעות הפעלת כוח ישיר על העצם. בנוסף, אותו כוח שמופעל עוזר בשמירה על עצמות ושרירים חזקים, שהתנוונות שלהם בזמן שימוש בתותבות עלול ליצור אצל המטופל מראה של לחיים שקועות. עם הזמן כמות העצם יורדת כך שלא נותרת אפילו מספיק תמיכה לתותבות, ואז אנשים מתחילים לסבול משפשופים בחניכיים וכאב.
“סיבה נוספת שהשתלת שיניים עדיפה”, אומר ד”ר מאיר אבירם, “היא שבעוד שתותבות זקוקות להחלפה בממוצע כל 7 שנים, שתלים יכולים לשרוד בפה שנים רבות ללא צורך בהחלפה. ומרגישים ממש כמו חלק מהגוף של המטופל”.
מאיר אבירם ב-Ynet: על יתרונות השתל הדנטלי החדש
ד”ר מאיר אבירם, מומחה להשתלות שיניים, התראיין עבור אתר וויינט בנושא השתל החובק החדש שפיתח.
שתל חובק, כפי שניתן להסיק משמו, הוא שתל דנטלי שלא צריך לקדוח עבורו בחניכיים של המטופל לפני התקנתו, זאת בניגוד לשתל דנטלי רגיל שמחייב זאת.
“פעם ראשונה שבמקום שיהיה צורך לקדוח בעצם ולהוריד ממנה כדי להחדיר שתל, למעשה יש לנו כאן שתל שמעודד בנייה של עצם”, מספר ד”ר מאיר אבירם על היתרונות של השתל הדנטלי החדש, ומוסיף: “בניגוד למה שאנחנו רואים כאשר שתל רגיל נכשל וגורם לאבדן עצם משמעותי, כששתל חובק נכשל, כמות העצם הנספגת נמוכה מאד. זה הופך את התהליך לבטוח מאד”.
כיצד ובאילו מקרים מתבצע ניתוח של הרמת סינוס?
כאשר ניגשים לבצע השתלת שיניים, לפעמים אין מספיק עצם לביצוע השתלים בחלקים האחוריים של הלסת העליונה, ויש צורך בניתוח הרמת סינוס. ד”ר מאיר אבירם, רופא שיניים המבצע בעיקר השתלות שיניים מורכבות, מסביר מתי יש צורך בניתוח כזה וכיצד הוא מתבצע בפועל.
המטרה של הרמת סינוס הוא הוספת נפח לעצם, זאת על מנת שיהיה בתוך מה להניח שתלים דנטליים. בחלק מהמקרים ניתן לבצע את בניית העצם בשלב אחד עם בניית העצם ובכך לחסוך ניתוח מיותר, והרבה זמן.
“הרמת סינוס מתבצעת במקרה ואין מספיק עצם בלסת העליונה”, מסביר ד”ר מאיר אבירם, “או במקרה והסינוסים קרובים מדי ללסת בכדי שיהיה ניתן למקם את השתלים”.
הכנות לקראת הרמת סינוס
לפני שיוצאים לדרך עם תהליך הרמת סינוס, על המטופל לעבור מספר בדיקות כמו צילום רנטגן לבדיקת האנטומיה של הלסת והסינוס, כמו כן יעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) למדידה מדויקת של הרוחב והגובה של העצם הקיימת. העצם החלופית יכולה להיות ממקור בקר, אדם, או סינתטית, ויש יתרונות וחסרונות לכל סוג. כיום נהוג לשלב בין הסוגים, זאת בהתאם למקרה הספציפי.
בנוסף, המטופל יעבור מספר בדיקות כמו צילום רנטגן לבדיקת האנטומיה של הלסת והסינוס, כמו כן יעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) למדידה מדויקת של הרוחב והגובה של העצם הקיימת.
הרמת הסינוס בפועל
במהלך הניתוח פותחים את החניכיים סמוך לשיניים הטוחנות העליונות וחושפים את העצם. מבצעים קידוח עדין ומגיעים אל חלל הסינוס. החלל מדופן על ידי רירית, שאותה יש להרים בעדינות. את החומר הנוסף מחדירים אל תוך החלל שנוצר בין רצפת הסינוס לבין הרירית שהרמנו. בסוף התהליך הרקמות נסגרות בעזרת תפרים.
מעקב לאחר הרמת סינוס
בין ניתוח הרמת הסינוס לבין השתלת השיניים עצמה יעברו בין ארבעה לתשעה חודשים כדי לתת למקום להחלים. אורך התקופה תלוי בכמות העצם שהושתלה. בזמן זה יש לבצע מעקב. הדבר בא לידי ביטוי בביקור חוזר אצל רופא השיניים המנתח כעשרה ימים לאחר הניתוח, זאת כדי להסיר את התפרים ולבדוק את החלמת המקום. בהמשך תצטרכו לבקר לפחות עוד פעם אחת כדי לוודא שמקום הניתוח הבריא באופן סופי.
“כאשר מבצע את התהליך רופא מיומן, התהליך בטוח אחוזי ההצלחה גבוהים מאד” אומר ד”ר מאיר אבירם, “השתלים יאפשרו לך לקבל שיניים טבעיות ויחסכו ממך את הצורך ללכת עם תותבות. קיימות גם שיטות שונות שיכולות לייתר את התהליך, כמו שתלים קצרים, שתלי זיגומה, ואפילו שתלים בהטיה, אולם לעיתים אין מנוס וחייבים גם הרמת סינוס”.
האם מחלת לב משפיעה על השתלת שיניים?
ישנם מטופלים שלקו במחלת לב וכתוצאה מכך חוששים מפני האפשרות לעבור טיפול מורכב כמו השתלת שיניים. גם רופאי שיניים רבים עלולים לחשוש ממצב כזה ויעדיפו להפנות מטופל שלקה בליבו להמשך טיפול בבית חולים. אבל המצב אינו חייב להיות כזה. דוקטור מאיר אבירם מסביר מדוע.
בפועל, אין שום מניעה לבצע השתלת שיניים במקרה של מחלת לב. למעשה, המצב של אדם שלקה בליבו אפילו טוב יותר ממקודם אם עבר צנתור.
במקרה ואתם לוקחים תרופות באופן קבוע, להלן רשימה חלקית של תרופות במינון של עד 100 מיליגרם אותן ניתן להמשיך לקחת גם לפני פרוצדורות כירורגיות: מיקרופירין, אספירין, קרטייה ואחרות, תמיד בתיאום עם הרופא המטפל ובהתאם למקרה.
על אף זאת, דוקטור מאיר אבירם מציין כי במקרה של הרמת סינוס או טיפול באזורים דלקתיים יש לתאם עם הרופא המטפל את הפסקת נטילת התרופה 10 ימים מראש. אם אתם לוקחים תרופות נוגדות קרישה כמו קומדין, בדרך כלל יש להפסיק 5 ימים לפני ולעבור לזריקות קלקסן. בבחלק מהמקרים אם בדיקות ה- INR בגבול התקין, ניתן לפעמים לא להפסיק את הקודין. חשוב שלרופא המשתיל יהיה במרפאה מכשיר היכול לעצור דימומים, כגון אלקטרוסרג’ או לייזר. בכל אופן, יום לפני הניתוח יש לעבור בדיקת INR לבירור ערכי הקרישה.
מה ניתן לקחת כדי להירגע לפני השתלה?
הרבה אנשים רוצים לבצע השתלת שיניים, אבל אצל חלק גדול מהם קיימת חרדה רצינית מהתהליך. ד”ר מאיר אבירם, רופש שיניים העוסק באופן בלעדי בביצוע השתלות שיניים, מנסה להרגיע ולספק פיתרון לבעיה.
“השתלת שיניים היא הליך בטוח לחלוטין”, אומר מאיר אבירם. “מדובר בתהליך פשוט ובדרך כלל גם מהיר”. אבל אם הבטחה בלבד איננה מספיקה כדי להרגיע את החשש הכבד, לרפואה יש מה להציע לכם מבחינה תרופתית.
אופציה אחת היא שרופא השיניים יעזור לכם להירגע באמצעות גז צחוק, כמובן בתנאי שיש לו כזה במרפאה. אבל אם אין ברשותו גז צחוק, יש אפשרות לקחת כדור הרגעה שעה לפני שניגשים לטיפול. בגדול, תרופות ההרגעה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:
מוצרים הומיאופתיים
מדובר במוצרים כמו רסקיו רמדי, שזו תרופת הרגעה שמבוססת על תמצית פרחי הבאך; או לקחת ולדה, שהן טיפות הרגעה. אופציה נוספת היא מוצר בשם נרבו-היל.
מוצרים טבעיים על בסיס צמחים
קטגוריה זו כוללת את רגיעון של הדס, קלמה נרבין יום, רלקסין וכדורי ולריאן.
תרופות מרשם
תרופות הרגעה שדורשות מרשם רופא כמו קסנקס, ואבן ועוד.
אבל כיצד תדעו באיזו תרופת הרגעה להשתמש? “מניסיוני”, אומר מאיר אבירם, “הכל עניין של רמת החרדה של המטופל. רוב המטופלים אינם זקוקים לתרופות הרגעה כלל. למי שכן חרד, אפשר לנסות להתחיל עם דברים קלים כמו תכשירים שמבוססים על הצומח כמו ולריאן. ככל שרמת החרדה גבוהה יותר והתהליך ארוך ומורכב יותר, כמו הרמת סינוס או השתלת שיניים בלסת מלאה, נוכל לשקול תרופות חזקות יותר ובחלק מהמקרים נמליץ על טשטוש עם מרדים ואפילו על הרדמה מלאה”.