אדם שאיבד את שיניו ניצב בפני בחירה: האם לשים שיניים תותבות או לעבור השתלה? ד”ר מאיר אבירם, רופא שיניים המבצע השתלות שיניים במסגרת רשת מרפאות טיפול בחיוך, מסביר מדוע השתלה היא האופציה העדיפה.
“כאשר שן הולכת לאיבוד”, מסביר ד”ר מאיר אבירם, “בגלל חוסר שימוש העצם סביבה מתדלדלת. גם אם משתמשים בתותבות הן אינן נוחות, והלעיסה איתם מהוות פשרה. אין זה מספיק כדי לשמור על העצם ולמנוע את האובדן ההדרגתי שלה”.
לעומת זאת, שתלים דנטליים מסייעים בשמירת נפח העצם בזמן הלעיסה, זאת באמצעות הפעלת כוח ישיר על העצם. בנוסף, אותו כוח שמופעל עוזר בשמירה על עצמות ושרירים חזקים, שהתנוונות שלהם בזמן שימוש בתותבות עלול ליצור אצל המטופל מראה של לחיים שקועות. עם הזמן כמות העצם יורדת כך שלא נותרת אפילו מספיק תמיכה לתותבות, ואז אנשים מתחילים לסבול משפשופים בחניכיים וכאב.
“סיבה נוספת שהשתלת שיניים עדיפה”, אומר ד”ר מאיר אבירם, “היא שבעוד שתותבות זקוקות להחלפה בממוצע כל 7 שנים, שתלים יכולים לשרוד בפה שנים רבות ללא צורך בהחלפה. ומרגישים ממש כמו חלק מהגוף של המטופל”.
שתל חובק, כפי שניתן להסיק משמו, הוא שתל דנטלי שלא צריך לקדוח עבורו בחניכיים של המטופל לפני התקנתו, זאת בניגוד לשתל דנטלי רגיל שמחייב זאת.
“פעם ראשונה שבמקום שיהיה צורך לקדוח בעצם ולהוריד ממנה כדי להחדיר שתל, למעשה יש לנו כאן שתל שמעודד בנייה של עצם”, מספר ד”ר מאיר אבירם על היתרונות של השתל הדנטלי החדש, ומוסיף: “בניגוד למה שאנחנו רואים כאשר שתל רגיל נכשל וגורם לאבדן עצם משמעותי, כששתל חובק נכשל, כמות העצם הנספגת נמוכה מאד. זה הופך את התהליך לבטוח מאד”.
כאשר ניגשים לבצע השתלת שיניים, לפעמים אין מספיק עצם לביצוע השתלים בחלקים האחוריים של הלסת העליונה, ויש צורך בניתוח הרמת סינוס. ד”ר מאיר אבירם, רופא שיניים המבצע בעיקר השתלות שיניים מורכבות, מסביר מתי יש צורך בניתוח כזה וכיצד הוא מתבצע בפועל.
המטרה של הרמת סינוס הוא הוספת נפח לעצם, זאת על מנת שיהיה בתוך מה להניח שתלים דנטליים. בחלק מהמקרים ניתן לבצע את בניית העצם בשלב אחד עם בניית העצם ובכך לחסוך ניתוח מיותר, והרבה זמן.
“הרמת סינוס מתבצעת במקרה ואין מספיק עצם בלסת העליונה”, מסביר ד”ר מאיר אבירם, “או במקרה והסינוסים קרובים מדי ללסת בכדי שיהיה ניתן למקם את השתלים”.
הכנות לקראת הרמת סינוס
לפני שיוצאים לדרך עם תהליך הרמת סינוס, על המטופל לעבור מספר בדיקות כמו צילום רנטגן לבדיקת האנטומיה של הלסת והסינוס, כמו כן יעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) למדידה מדויקת של הרוחב והגובה של העצם הקיימת. העצם החלופית יכולה להיות ממקור בקר, אדם, או סינתטית, ויש יתרונות וחסרונות לכל סוג. כיום נהוג לשלב בין הסוגים, זאת בהתאם למקרה הספציפי.
בנוסף, המטופל יעבור מספר בדיקות כמו צילום רנטגן לבדיקת האנטומיה של הלסת והסינוס, כמו כן יעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) למדידה מדויקת של הרוחב והגובה של העצם הקיימת.
הרמת הסינוס בפועל
במהלך הניתוח פותחים את החניכיים סמוך לשיניים הטוחנות העליונות וחושפים את העצם. מבצעים קידוח עדין ומגיעים אל חלל הסינוס. החלל מדופן על ידי רירית, שאותה יש להרים בעדינות. את החומר הנוסף מחדירים אל תוך החלל שנוצר בין רצפת הסינוס לבין הרירית שהרמנו. בסוף התהליך הרקמות נסגרות בעזרת תפרים.
מעקב לאחר הרמת סינוס
בין ניתוח הרמת הסינוס לבין השתלת השיניים עצמה יעברו בין ארבעה לתשעה חודשים כדי לתת למקום להחלים. אורך התקופה תלוי בכמות העצם שהושתלה. בזמן זה יש לבצע מעקב. הדבר בא לידי ביטוי בביקור חוזר אצל רופא השיניים המנתח כעשרה ימים לאחר הניתוח, זאת כדי להסיר את התפרים ולבדוק את החלמת המקום. בהמשך תצטרכו לבקר לפחות עוד פעם אחת כדי לוודא שמקום הניתוח הבריא באופן סופי.
“כאשר מבצע את התהליך רופא מיומן, התהליך בטוח אחוזי ההצלחה גבוהים מאד” אומר ד”ר מאיר אבירם, “השתלים יאפשרו לך לקבל שיניים טבעיות ויחסכו ממך את הצורך ללכת עם תותבות. קיימות גם שיטות שונות שיכולות לייתר את התהליך, כמו שתלים קצרים, שתלי זיגומה, ואפילו שתלים בהטיה, אולם לעיתים אין מנוס וחייבים גם הרמת סינוס”.
ישנם מטופלים שלקו במחלת לב וכתוצאה מכך חוששים מפני האפשרות לעבור טיפול מורכב כמו השתלת שיניים. גם רופאי שיניים רבים עלולים לחשוש ממצב כזה ויעדיפו להפנות מטופל שלקה בליבו להמשך טיפול בבית חולים. אבל המצב אינו חייב להיות כזה. דוקטור מאיר אבירם מסביר מדוע.
בפועל, אין שום מניעה לבצע השתלת שיניים במקרה של מחלת לב. למעשה, המצב של אדם שלקה בליבו אפילו טוב יותר ממקודם אם עבר צנתור.
במקרה ואתם לוקחים תרופות באופן קבוע, להלן רשימה חלקית של תרופות במינון של עד 100 מיליגרם אותן ניתן להמשיך לקחת גם לפני פרוצדורות כירורגיות: מיקרופירין, אספירין, קרטייה ואחרות, תמיד בתיאום עם הרופא המטפל ובהתאם למקרה.
על אף זאת, דוקטור מאיר אבירם מציין כי במקרה של הרמת סינוס או טיפול באזורים דלקתיים יש לתאם עם הרופא המטפל את הפסקת נטילת התרופה 10 ימים מראש. אם אתם לוקחים תרופות נוגדות קרישה כמו קומדין, בדרך כלל יש להפסיק 5 ימים לפני ולעבור לזריקות קלקסן. בבחלק מהמקרים אם בדיקות ה- INR בגבול התקין, ניתן לפעמים לא להפסיק את הקודין. חשוב שלרופא המשתיל יהיה במרפאה מכשיר היכול לעצור דימומים, כגון אלקטרוסרג’ או לייזר. בכל אופן, יום לפני הניתוח יש לעבור בדיקת INR לבירור ערכי הקרישה.
